גז"ד לתושב כפר סמיע שהסיע קטינים ממוסד חינוכי בצפון והורשע במעשים מגונים בקטינה שלא מלאו לה 14

הנאשם הורשע - על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן (א').

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות לפי סע' 348(א), בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (ריבוי מעשים).

על פי הסדר הטיעון  סוכם על מסגרת ענישה, ולפיה, תעתור המאשימה לגזור על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל וב"כ הנאשם יעתור לגזור על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

א.         רקע:

נ.ל (להלן: "המתלוננת") קטינה כבת 13 (ילידת 12.02.1995) מתגוררת בצפון הארץ ולומדת בקיבוץ בצפון, בבית ספר לחינוך מיוחד - לילדים עם בעיות נפשיות.

            מ.מ, גם היא קטינה בת 13 (ילידת 19.03.1995), מתגוררת באותו יישוב ולומדת עם המתלוננת באותו מוסד חינוכי (להלן: "חברתה של המתלוננת").

            הנאשם שימש - בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום המתוקן - כנהג שהסיע את המתלוננת וחברתה מן המוסד החינוכי לקיבוץ, בו נהגו להמתין עד אשר המלווה של ההסעה היתה אוספת תלמידים נוספים מבית הספר לילדים אוטיסטים המצוי באותו קיבוץ.

ב.         תמצית עובדות כתב האישום:

            בתאריכים 12.03.08 ו- 13.03.08, לאחר שהסיע הנאשם את המתלוננת וחברתה מן המוסד החינוכי לקיבוץ, ובעת שהמתין עם השתיים במיניבוס עד שהמלווה תגיע עם הילדים הנוספים, ניגש הנאשם למתלוננת שישבה בספסל האחורי והחל לשוחח עמה, תוך שהוא בודק את האפשרות  שהיא לא תספר לאיש על מעשיו בה.

            הנאשם החל לחבק את המתלוננת, לנשק אותה על פניה, אוזניה ופיה, להרים את חולצתה, לפתוח את חזייתה ולמצוץ את שדיה.

            כמו כן, ליטף הנאשם את ישבנה ואיבר מינה, וכן נטל את ידה והניחה על איבר מינו. בהמשך לכך, הוציא הנאשם את איבר מינו ממכנסיו, חיכך אותו במתלוננת  וביקש ממנה למצוץ אותו. כמו כן, נגע הנאשם עם איבר מינו בפיה של המתלוננת והמשיך לחכך בה את איבר מינו עד שהגיע לסיפוק מיני ושפך את זרעו.

            בה בעת שביצע הנאשם במתלוננת את המעשים המתוארים לעיל, אמר לה הנאשם כי הוא אוהב אותה וכי אינו יכול לחיות בלעדיה, כל זאת בנוכחות חברתה של המתלוננת שצפתה במתרחש ואף העירה לנאשם כי המתלוננת אינה בגיל מתאים למעשים מעין אלה.

על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביצע הנאשם במתלוננת, קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, מעשים מגונים לשם סיפוק, גירוי וביזוי מיניים.

ג.          תסקיר מבחן ותסקיר מסוכנות:

            בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר של שרות המבחן וכן "תסקיר מסוכנות" של המרכז להערכת מסוכנות שנערך על פי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו - 2006. בתסקיר קצין המבחן תואר הנאשם כאדם בן 49, נשוי ואב ל-4 ילדים בגילאים 13-20, שניים משרתים בצה"ל. עד עתה חי הנאשם חיים נורמטיביים. בפני קצין המבחן הכחיש הנאשם את ביצוע העבירה והשתמש במנגנון הגנה נוקשה של הכחשה והשלכת האחריות למעשהו על הקרבן, התייחסות שלדעת קצין המבחן מאפיינת עברייני מין. לפיכך לא בא קצין המבחן בהמלצה טיפולית אודותיו.

גם בפני "מעריך המסוכנות" הכחיש הנאשם את ביצוע העבירות, הדגיש את רקעו התעסוקתי והמשפחתי הנורמטיבי וניסה להציג מצג חיובי ועמדה הגנתית וקרבנית. הנאשם ייחס כוונות מיניות לקורבן וחברתה מבלי לגלות אמפטיה. יחד עם זאת, הרושם שנוצר אצל מעריך המסוכנות הינו כי הנאשם "... מבוהל מאוד מההליכים המשפטיים כנגדו בנוסף לכך אילו מהווים גורם הרתעתי עבורו".

            לסיכום, הנאשם הוערך כבעל "רמת מסוכנות נמוכה - בינונית לרצידיוויזם מיני".

            לאור הכחשת הנאשם בפני קצין המבחן ומעריך המסוכנות, נדרשו הוא ובא כוחו לנושא זה וביום 02.09.08, בטרם הטיעונים לעונש, חזרו הנאשם ובא כוחו על הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן לאחר שהן הוסברו לו שוב, וביקשו לקיים את הסדר הטיעון.

ד.         טיעוני הצדדים לעניין העונש:

ב"כ המאשימה ביקשה מאיתנו לכבד את הסדר הטיעון על הרף הגבוה שבו. לדעתה ההסדר ראוי לאור ההודאה שחסכה העדת המתלוננת ובעיקר לאור מצבה המיוחד.

            יחד עם זאת, ציינה כי מדובר בניצול כפול בשל היות הנאשם נהג ההסעות של המתלוננת וחברתה ובשל היותן ילדות עם בעיות מיוחדות. כן הוסיפה, שמדובר בריבוי של מעשים מגונים, שחומרתן הגיעה לרף העליון, והנאשם עשאם כשמולו ילדה נוספת שאף העירה לו שאין לעשות את המעשים, וייתכן שאף היא נפגעה מהמעשים שנעשו לחברתה.

            עוד הפנתה ב"כ המאשימה לגורמי הסיכון שתוארו ב"הערכת המסוכנות" והגישה פסיקה מטעמה.

ב"כ הנאשם ביקש לכבד את הסדר הטיעון ברף התחתון עליו סוכם  וציין את הודאתו של הנאשם, החסכון בזמן שיפוטי, העדר העבר הפלילי של אדם בן 50 שבא מרקע סוציו-אקונומי קשה ולמרות זאת עבד ותפקד באופן נורמטיבי ולו 4ילדים ששניים משרתים בצה"ל. למרות האמור בהערכת המסוכנות ביקש ב"כ הנאשם להדגיש את הודיית הנאשם והבעת החרטה על מעשיו ובכך לקח אחריות עליהם.

אף ב"כ הנאשם הגיש פסיקה מטעמו ובאשר לחיובו של הנאשם לתשלום פיצוי למתלוננת כפי שסוכם בהסדר הטיעון, ביקש ליתן את הדעת להיות הנאשם המפרנס היחידי של משפחתו וכי הפיצוי יכביד על ילדיו ואשתו ועל כן ביקש להקל ברכיב עונשי זה.

ה.         דיון:

            המעשים בהם הודה והורשע הנאשם מעוררים סלידה ושאט נפש; הנאשם נהג בקטינה ככלי לצורך סיפוק צרכיו המיניים, תוך שהוא מנצל את מוגבלותה הנפשית ותמימותה בשל גילה הצעיר.